עמ"נ 38611-11-15

תקציר

ועדת הערר שקלה את משקלן המכריע של הדברים שכתב בא כוח המערערים במכתבו מיום 6.8.2014 לבא כוח המשיב ודחתה את בקשת המערערים לפטור. הוועדה הניחה כי המערערים לא רכשו זכויות קניין כלשהן במקרקעין בהתאם למצב התכנוני הקודם אלא רק זכויות בנייה עתידיות, ולכן דחתה את בקשתם לפטור בהתאם לעניין נוסבאום. המערערים ניסו לחזור בהם מתביעתם המקורית, אך בית המשפט השתיק את טענותיהם הסותרות המבוססות על דוקטרינת ההשתק השיפוטי, שכן טענתם הראשונית לא הועלתה בתום לב וכי הם כבר קיבלו ממנה טובת הנאה, אם כי היא לא הובילה לפטור המיוחל. השופט גם לא מצא טעם בטענותיהם האחרות של המערערים, לרבות אלה המבוססות על נוסח ההצהרה ובעניין נוסבאום, ולפיכך דחה את הערעור. המערערים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 20,000 ₪, וביטחונם שהופקד הועבר למשיב כהוצאות.