ע"א 430/67

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בדחיית ערעור על הפרת שני עיצובים רשומים, מדגמים ישראליים מס' 3710 ו-3711. העיצובים, הקשורים לרצועות מתכת המשמשות להרכבת מיכלי עץ לקטיף פירות, נרשמו על ידי חברת שרנע בע"מ, עם רישיון שימוש שניתן לחברת מייג'ור יונייטד אנטרפרייזס בע"מ. המשיבות, פ.א.ר חיתוך מתכת ומפעלים כפופים בע"מ ולסטר-זימן סדנת מתכת בע"מ, הפרו לכאורה עיצובים אלה. המחלוקת המרכזית הייתה האם הדגימות נרשמו כדין, כאשר המשיבים טענו כי הן אינן ויתרה מכך, הן פורסמו בעבר ונעשה בהן שימוש בישראל טרם הרישום. בית המשפט העליון קבע כי הדגימות היו מכשירים מכניים בלבד, שתכונותיהם הוכתבו אך ורק על ידי תפקידם, ולכן אינן ראויות לרישום כדגימות. בית המשפט הסביר כי תפקודו של מדגם אינו שולל את זכאותו לרישום, אך כאשר ניתן להשיג את המטרה התפקודית באמצעות טפסים אחרים, המדגם אינו זכאי. באשר לפרסום קודם, הבחין בית המשפט בין פרסום בספר נגיש לציבור לבין פרסום ברכוש פרטי. במקרה האחרון יש להוכיח ידע ממשי בשרטוט המדגם, שלא הוכח די הצורך. עם זאת, בית המשפט אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר שימוש קודם בדגימות באמצעות צו ניסוי שביצעה מייג'ור יונייטד אנטרפרייזס בע"מ עם פ.א.ר חיתוך מתכת בע"מ לפני מועד הרישום. בנוסף, ציין בית המשפט כי אופיו הניסיוני של הצו, ואחריו צווים מסחריים ללא שינויים בדגימות, הצביעו על פרסום מוקדם. הערעור והערעור הנגדי שהוגש בעקבותיו בעניין ההוצאות נדחו, והמערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים. אין לראות בהחלטה תקדים לתפקידו של רשם הפטנטים והמדגמים בקביעת הפרסום המוקדם, שכן סוגיה זו לא נטענה. השופט לנדוי, השופט ויתקון והשופט קיסטר הסכימו עם פסק הדין.