ת"א 72674-07-19

תקציר

התובע, אשר פנה לרופא השיניים הנתבע לקבלת טיפול שיניים בשנת 2013, הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין טיפול רשלני. התובע אף ציין את מבטחי הנתבעת כנתבעת שותפה, בטענה שהם היו מבוטחים על ידם בתקופה הרלוונטית. המבטחת טענה כי הפוליסה הסתיימה לפני תחילת הטיפול. רופא השיניים הנתבע לא ערער על טענת הרשלנות אך טען כי התובע הפסיק להגיע לפגישות. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט אשר הגיע למסקנה כי הטיפול בנתבעת היה רשלני וגרם למצבו הנוכחי של התובע. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 450,000 ₪, כולל עלות טיפול כושל, עלויות טיפול חדש וכאב וסבל. באשר לכיסוי הביטוחי, מצא בית המשפט כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת קיומה של פוליסה תקפה בתקופה הרלוונטית. כתוצאה מכך נדחתה התביעה נגד המבטחת. התובע לא זכה בהוצאות כנגד המבטחת בשל הודעת דוא"ל שגויה מבא כוחה, אשר הטעתה את בא כוחה הקודם של התובעת. פסק הדין נגד רופא השיניים הנתבע כלל שכר טרחת עורך דין בסך 90,000 ₪, בנוסף לפיצויים בסך 450,000 ₪.