ע"פ 66919-02-23

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בתיק שעניינו הפגנה, בו נמצא כי המערער השתתף בהתפרעות אלימה ותקף שוטר במהלך מעצרו. בית המשפט אישר את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על עדויות מהימנות של עדים, לרבות שוטרים, ולא מצא עילה להתערב בהם. המערער טען כי ההוראה לפיזור ההפגנה לא ניתנה כראוי, אך בית המשפט מצא כי ההודעות הקוליות של השוטרים מספיקות וראויות בהתחשב במצב הנפיץ. בנוסף, קיבל בית המשפט קמא את קביעתו של בית משפט קמא כי המערער התנגד למעצר באלימות והפעיל כוח חמור, תוך שהוא מחייב שלושה שוטרים להכניע אותו. באשר לגזר הדין הדגיש בית המשפט את הצורך בשיקולי הרתעה ושלום הציבור במקרים של עבירות על רקע גזעני ולאומני. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש הולם ומידתי ביחס לעבירה ואינו מצדיק התערבות, במיוחד בהתחשב בסיכון להישנות המחלה שצוין בתסקיר המבחן של המערער. לפיכך נדחה הערעור מכל הבחינות, והמערער נצטווה להתייצב בבית מעצר קישון במועד קצוב לצורך ריצוי עונשו.