ע"ע 300075/96

תקציר

התיק עוסק בשני ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע בעניין העסקתה ופיטוריה של הגב' אליה, שעבדה אצל מר קליין, בעל חנות להלבשה תחתונה, בין השנים 1977-1990. בית הדין פסק תחילה כי על מר קליין לשלם לגב' אליה מחצית מפיצויי הפיטורים שלה ופיצויים נוספים, למרות טענות כי הייתה מעורבת בגניבה והעלמת מס במהלך העסקתה. מערכת היחסים ביניהם התאפיינה כמורכבת, כולל ידועים בציבור, וגב' אליה הואשמה בגניבות קלות בחנות, טענה שנדחתה באופן מהותי על ידי בית המשפט המחוזי. בעוד מעשיה לא זכו למחילה, בית המשפט הכיר באופי הבלתי פורמלי של מערכת היחסים ביניהם ובהיעדר ראיות משמעותיות לגניבה בקנה מידה גדול. בהתבסס על הוראות דיני עבודה ופיטורים, פסק הדין הפחית את פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת שלה ב-50%. עם זאת, בית המשפט העליון החליט כי בהתחשב בנסיבות הייחודיות, לרבות משך ההעסקה וסוגיות של אמון הדדי, יש לשלול רק 20% מפיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת. בית הדין אישר את החלטת בית הדין האזורי שלא להתערב בפיצוייה של הגב' אליה בגין פיטוריה בעודה בהריון, בשל אי-התאמה בהגשת התביעות במועד, ואישר את דחיית התביעה שכנגד של המעסיק מחוסר ראיות מספיקות. בסופו של דבר, ערעור המעסיק נדחה, ואילו ערעורה של גב' אליה התקבל באופן חלקי, וזיכה אותה ב-80% מפיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת, לצד פיצויים כספיים נוספים, בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. בית המשפט קבע כי תשלומים אלה נושאים ריבית ויש לשלמם תוך 30 יום כדי להימנע מחיובים נוספים.