עפ"ת 52448-06-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של המשיב בריבוי עבירות נהיגה בשכרות. בית המשפט בוחן את רכיב המאסר בפועל ומוצא כי העונש שהוטל אינו מקל יתר על המידה ואינו מצדיק התערבות. היא מתייחסת גם ליתרת עונש המאסר מעבירה קודמת ומסבירה כי העונש הנוכחי יחפוף עמה, תוך שהיא דוחה את טענת המערער כי יש לגזור את העונשים ברצף. השופט דן בגישת שיקול הדעת בנוגע לחפיפה או לצבירה של תקופות מאסר ומגיע למסקנה כי במקרה זה יש הצדקה לחפיפה. לאחר מכן, פסק הדין מתייחס להפעלת עונש מאסר מותנה חופף ומסכים עם טענת המערער כי הנסיבות אינן מצדיקות חפיפה מלאה של עונש המאסר המותנה הקודם. באשר לעונש פסילת רישיון הנהיגה, קובע בית המשפט כי הוראות הפקודה אינן חלות במקרה זה משום שהעבירות לא בוצעו בתוך פרק הזמן שנקבע. לבסוף, השופט מקבל חלקית את ערעור המדינה על המאסר על תנאי, ותיקן אותו כך שארבעה חודשים ירוצו במקביל ושלושה חודשים במצטבר. שאר מרכיבי המשפט נותרים ללא שינוי. כתוצאה מכך, הערעור מתקבל באופן חלקי.