ע"מ 1149-10-13

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי הערעור שהגישה המערערת, בטענה כי יש לנכות את המס המוטל על השכרת רכב פרטי לקב"טים, יידחה. בית המשפט מצא כי אין שחר בטענת המערערים כי תכלית התקנה הנדונה מתגשמת בעניינם, שכן אספקת כלי רכב פרטיים מהווה חלק בלתי נפרד מעסקיהם. מפרשנותה המילולית והלשונית של התקנה משתמע כי המס המוטל על השכרה או מכירה של כלי רכב פרטיים ניתן לניכוי רק במקרים הנזכרים במפורש בתקנה, שאינה כוללת את עסקיה של המערערת. בית המשפט הדגיש כי מטרת התקנה היא למנוע שימוש לא יעיל במס ברכב פרטי על ידי עסקים, בהנחה שרכב פרטי הוא בעיקר לשימוש אישי. הואיל ועיסוקה העיקרי של המערערת הוא מתן שירותי שמירה, אבטחה וניקיון, ולא מכירה או השכרה של כלי רכב, הם אינם פטורים מתקנה זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי המערערת אינה רשאית לנכות את מס התשומות בגין השכרת כלי הרכב האמורים ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב בסך 20,000 ₪.