פר"ק 35828-12-10

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים וניסה לתווך לפתרון, אך קבע כי קרן ההסדר, ולא הרוכש, אחראית למימון פעילותה של החברה המשכנת. החלטה זו מבוססת על העיקרון לפיו אל לבתי המשפט להטיל תנאים והתחייבויות שאינם קיימים בחוזה המקורי. הצעותיו של הרוכש לרכישת מניות מגדל הזוהר לא כללו כל התייחסות להסכם משנת 2012 בין המוכר לאהרוני, ולא הצביעו על התחייבות כלשהי להפעיל את החברה המשכנת. בית המשפט אינו יכול להטיל התחייבויות שאינן קיימות בלשונו הברורה של החוזה, במיוחד כאשר הרוכש הצהיר במפורש כי בכוונתו לקבל את המניות ללא כל חוב או התחייבות. העובדה שהצעת הרוכש היטיבה כלכלית עם הנושים יותר מהצעתו של אהרוני עשויה להסביר מדוע התעלמו מפרט זה. בנוסף, נכונותו הראשונית של הרוכש לדון בהשתתפות בעלויות התפעול של החברה המשכנת אינה מהווה הודאה בחבות, מה גם שמו"מ זה מעולם לא הניב הסכם רשמי. עוד מציין בית המשפט כי סוגיית השיהוי הייתה צריכה להידון מוקדם יותר על ידי הנאמן, שכן המחלוקת הביאה לחובות הולכים וגדלים. כמו כן, בית המשפט מורה לנאמן ולכונס הנכסים הרשמי לבחון את האפשרות להוציא מכרז להפעלת החברה המשכנת כדי להוזיל עלויות. לבסוף, הסכומים המשמעותיים הכרוכים בהפעלת החברה המשכנת מצדיקים בדיקה יסודית של תשלומי השכר המבוקשים, אשר תתבצע על ידי כונס הנכסים הרשמי בתוך 20 יום.