עת"מ 363/04

תקציר

העותרת, חברה בע"מ, ערערה על החלטת עיריית אילת לבטל מכרז להוצאת רכב מחניה אסורה, בו הצעתה של העותרת הייתה היחידה שנותרה. העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה בשל איחור בהגשה וכי החלטתה לדחות את ההצעה מוצדקת בשל חשד לקנוניה בין המציעים. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. בית המשפט קבע כי החלטת העירייה התבססה על פרשנות שגויה של התקנה הרלוונטית וכי נימוקיה אינם מספקים, שכן היא לא נימקה את ההחלטה שלא לקבל את הצעת העותרת בעת הערכת המכרז. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי העירייה לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס טענתה לקנוניה וכי הצעתה של העותרת הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם הערכות העירייה עצמה. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה, הכריז על החלטת העירייה לבטל את המכרז כבטלה, ופסק לטובת העותר. כמו כן חויבה העירייה לשאת בהוצאותיה של העותרת וניתן לה צו מניעה סופי המונע ממנה לצאת למכרז חדש.