ת"א 68723-09-16

תקציר

מדובר בסכסוך מקרקעין מורכב בין שתי קבוצות של נתבעים ותובעים שהם קרובי משפחה. התובעים, שהם צאצאיו של יוסף עלי ג'מיל, טענו לבעלות ולזכויות בעלות על חלקה בשטח של 1536 מ"ר בטייבה, המכונה גוש 8068, שבה התגורר סבם עם נשותיו. הנתבעים, שהם צאצאי אשתו השנייה של יוסף עלי ג'מיל, טענו גם הם לזכויות בקרקע. התובעים טענו כי הנתבעים פלשו לקרקע בשנים 2014-2015, השתלטו עליה ובנו מבנים שלא כדין, מה שהוביל את התובעים לתבוע את פינויים. תיקון התביעה הבהיר את דחיית התביעה ואת תביעות הבעלות של שני הצדדים. תביעתם של התובעים לחזקה במקרקעין התקבלה, אך תביעתם לבעלות נדחתה. התובעים ערערו על פסק דין זה, והביאו לעיון מחודש בחומר הראיות בדבר זכויות התובעים לפי סעיף 19 לחוק המקרקעין ולהסכמת שותפים אחרים במקרקעין בדבר בניית הנתבעת 4. בית המשפט דן בזכויות החזקה של התובעים ומצא כי די והותר כי הוכיחו די הצורך את חזקתם במגרש הצפוני טרם פלישת הנתבעים בשנת 2014. התובעים היו זכאים להגן על חזקתם מכוח סעיף 19 לחוק המקרקעין, המגן על מחזיקים חוקיים ואף בלתי חוקיים מפני פולשים מאוחרים יותר. הנתבעים לא הצליחו להפריך את גרסת התובעים לאירועים ואת טענותיהם לחזקה קודמת. באשר לסעד הסילוק, הורה בית המשפט על פינוי הנתבעים מהמגרש הצפוני בתוך 60 יום. צו המניעה של פסק הדין הקודם, שנותר על כנו, הגן על התובעים. בית המשפט לא הורה על הריסת המבנים שנבנו על ידי הנתבעים, שכן הדבר לא התבקש במפורש בכתב התביעה. בשאלת הסכמת הבנייה של הנתבעת מס' 4, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות להסכמת השותפים האחרים. המכתבים שנשלחו לתובעים בעניין חלוקת המקרקעין לא היוו הסכמה מפורשת, והנתבעים לא העידו בפני יורש או שותף כלשהו כדי לאשר זאת. על פי חוק המקרקעין, סעיפים 30 ו-31, שימוש סביר של שותף במקרקעין מותנה באפשרות שימוש שתינתן לשותפים אחרים. בניית מבנים בלעדיים לצרכיו של שותף אחד אינה סבירה ומחייבת הסכמה של כל השותפים, שלא התקבלה. סיכומו של דבר, טענת התובעים מתקבלת. הנתבעים מצווים לפנות את המגרש הצפוני, וצו המניעה הקיים נותר על כנו. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.