ה"פ 2270/03

תקציר

המבקש, האשם אבו דהים, תבע את המשיב, דאוד חטאב ואחרים, למתן פסק דין הצהרתי לפיו המשיב הוא בעל בית בטנטור, בית צפאפא, וכי למשיב זכויות כיורש אביו המנוח בשלוש חלקות קרקע. המבקש מבקש לממש את הנכס ואת חלקו של המשיב בחלקות, על מנת לגבות את חובו של המשיב כלפיו, אשר נקבע על ידי בית המשפט העליון בשנת 2002. המשיב טוען כי הנכס שייך לבנו, שהיה קטין בעת רכישת הנכס בשנת 1995, וכי למבקש אין זכויות בחלקות שירש המשיב מאביו. המבקש טוען כי המשיב הוא הבעלים האמיתי של הנכס, וכי רישום הנכס על שם הבן הוא פיקציה, כדי לחמוק מנושיו של המבקש. המבקש מסתמך על סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לבית המשפט להצהיר כי נכס שאינו רשום על שם החייב שייך לחייב, ולהורות על עיקולו. המבקש מסתמך גם על ההסכם וההתחייבות משנת 1997, לפיהם התחייב המשיב לרשום את הנכס על שמו, ולהשתמש בו כבטוחה לחובו של המבקש. המבקש טוען כי טענות המשיב בדבר תוקפו של ההסכם משנת 1997 נדחו על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, וכי אין למשיבה עילה משפטית לבטל את ההסכם. עוד טוען המבקש, כי זכויותיו של המשיב כיורש אביו לא הועברו לאחיו, וכי יש לרשום את חלקו של המשיב בחלקות על שמו. המשיבים טוענים כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה, וכי הנכס שייך לבן. עוד הם טוענים כי ההסכם משנת 1997 אינו תקף, וכי זכויותיו של המבקש לא הובטחו בנכס. בית המשפט קבע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה, וכי הנכס שייך למשיב. עוד קבע בית המשפט כי זכויותיו של המבקש מובטחות בנכס, בהתאם להסכם ולהתחייבות משנת 1997, וכי טענות המשיב ביחס להסכם נדחו על ידי בתי המשפט. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי זכויותיו של המשיב כיורש אביו לא הועברו לאחיו, וכי יש לרשום את חלקו של המשיב בחלקות על שמו. לפיכך, נעתר בית המשפט לבקשת המבקש במלואה, והורה על רישום הנכס והחלקות על שם המשיב, ועל עיקול הנכס לטובת המבקש.