ת"צ 50235-02-14

תקציר

מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך 44,724,000 ₪ נגד עיריית תל אביב-יפו. המבקשים, שבבעלותם נכסים בעירייה ומשלמים ארנונה באמצעות הוראת קבע, טוענים כי העירייה גובה ארנונה שלא כדין מבעלי נכסים. לטענתם, העירייה מעניקה באופן מטעה הנחה של 2% למשלמי המסים המשלמים בהוראת קבע, בעוד שבפועל היא אינה עושה זאת. המבקשים ביקשו לאשר את התובענה הייצוגית להשבת הארנונה שנגבתה מחברי הקבוצה שלא כדין, בצירוף פיצויים לא ממוניים וצו מניעה. העירייה טענה כי הבקשה אינה עומדת בדרישות האישור ודינה להידחות. עוד ציינו כי הוראות הקבע בהן השתמשו המבקשים אינן מזכות בהנחה, שכן ניתן לבטלן בכל עת ואינן מוגבלות לבנקים או לשנה הנוכחית. השופט בחן את התנאים לאישור תובענה ייצוגית ומצא כי אין אפשרות סבירה להכריע בשאלות המשותפות לטובת הקבוצה. השופט הסביר כי בעוד שפרשנות המבקשים לתקנות הרלוונטיות סבירה, גם פרשנותה של העירייה אפשרית. לפיכך, הסכומים שגבתה העירייה לא היו בלתי חוקיים. כמו כן, השופטת ציינה כי עילת התביעה של המבקשים מוגבלת בתובענה ייצוגית מנהלית נגד רשות. משכך, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וגם התביעה נדחתה מאחר שלא ניתן היה להגישה כתובענה מנהלית. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות בשל התועלת הציבורית של הבקשה.