ע"א 1458/99

תקציר

התיק נסוב סביב חוזה למכירת חלקת קרקע בזכרון יעקב והמחלוקת שבאה בעקבותיו באשר למועד רכישת הקרקע על ידי המערערת, אשר משפיעה על גובה מס שבח החייב לפי חוק מיסוי מקרקעין. המערער קיבל את הקרקע במתנה מאביו המנוח, שירש חלק ממנה, ורכש חלק נוסף מדודו בשנת 1964, אשר סווג כעסקת מתנה ופטור ממס על ידי המשיב. עתה, מבקש המשיב לסווג מחדש את העסקה בין אביו ודודו של המערער כעסקת חליפין, דבר שישנה את מועד הרכישה ויביא לשיעור מס גבוה יותר עבור המערערת. על בית המשפט להחליט האם למשיבה סמכות לתקן את הסיווג הקודם ואם כן, באילו נסיבות. השופט ריבלין קובע כי שיקול דעתו של המשיב לשנות החלטה מינהלית מוגבל על ידי עקרונות כלליים, ובפרט זכותו של הנישום להסתמך על החלטות ותיקות. מאחר שחלף דור מאז ההחלטה הראשונית, ובהתחשב בקשיים באיסוף ראיות לאחר שנים כה רבות, השופט מצדד במערער. זאת ועוד, בבואו לפרש את הדינים הרלוונטיים לטובת המערער, מסיק השופט ריבלין כי סמכותו של המשיב לתקן שומה מוגבלת במגבלה של ארבע שנים, שחלפה זה מכבר. סגן הנשיא לוין והשופט אנגלרד מסכימים עם פסק הדין, ומדגישים את חשיבות ההסתמכות של האזרחים על החלטות מיסוי ואת האופי הרטרואקטיבי של שינוי הסיווגים.