בש"פ 411/91

תקציר

מדינת ישראל הגישה כתב אישום נגד אלטיף בדארנה בגין תקיפה בנסיבות מחמירות, בגין דקירת שני בני אדם בסכין ופציעתם של אחד מהם באורח קשה עד כדי צורך באשפוז. חומרת העבירה, יחד עם עברו של בדארנה בעבירות אלימות, הביאו את בית המשפט המחוזי בחיפה להאריך את מעצרו עד לסיום משפטו. בית המשפט הורה על מעצר זה לאחר דיון, כשהוא משוכנע כי אין חלופה המאפשרת הגנה מספקת על שלום הציבור. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר בא כוחו של בדארנה טען כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית לאחר שהותקף על ידי יריבים שאיימו על חייו. עם זאת, השופט שדן בערעור מצא כי קביעת אמיתותה של טענה זו מוקדמת מדי, שכן בית משפט קמא יצטרך לשקול את מכלול הראיות, שטרם הוצגו בשלב מקדמי זה. הערעור נדחה, תוך שמירה על צו המעצר המקורי והדגשת מחויבותו של בית המשפט להרתעה מפני עבירות סכין אלימות באמצעות סנקציות מחמירות. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות הקיימות, מתוך הבנה שהמשפט יקבע את מלוא העובדות.