ת"א 60615-06-14

תקציר

פסק הדין מורה לנתבעת להשיב לתובעים שני שיקים בשווי כולל של כ-7,976 ₪. השיק הראשון, על סך 4,550 ₪, נמסר לנתבעת בגין עבודות ספציפיות שלא בוצעו מעולם; השני, בשווי 3,426 ₪, הועבר לנתבעת השנייה, בניגוד להסכם פשרה שקבע כי ניתן יהיה לתת להם רק לאחר שימונו כנציגי הנציג. בעוד התובעים ביקשו גם פיצויים עונשיים ופיצויים בגין עוגמת נפש, אלה נדחו. השופטת קבעה כי אין מדובר בתביעת פיצויים עונשיים, שכן מעשיו של הנתבע, אף כי בניגוד להסכמת התובעים, לא נראו מקוממים או זדוניים במיוחד – הצ'ק הראשון ניתן לנתבעת על ידי נציג הבית המשותף וככל הנראה שימש לצרכיה, ואילו הצ'ק השני הועבר לנתבע השני לקבלת שירותים משפטיים. ניתן להבין את מעשיו של הנתבע, אף שהפרו את הסכם הפשרה, בהתחשב במצב הקשה בו נקלעו, ואין בהם כדי להצדיק פיצוי עונשי נוסף. גם בקשת התובעים לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש נדחתה, שכן השופטת סברה כי מדובר בסכסוך רגיל בסכומים קטנים, ולא כזה שגרם לתובעים עוגמת נפש חריגה. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו, למרות דרישת התובעים כי אלה יישאו על כתפי הנתבעים, בשל אופי התנהלותם הפרוצדורלית ומורכבותו והיקפו הצנועים יחסית של התיק.