תו"ב 40791-08-21

תקציר

השופט החליט שלא להרשיע את הנאשמים על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה. אי ההרשעה מוצדקת בשל חומרתן הנמוכה של העבירות, שעניינן עבודות בנייה בלתי מורשות שבוצעו על ידי בעל נכס קודם, וההרשעה הקונקרטית בפגיעה בפרנסת הנאשמים. העבירות, שבוצעו שלא ביוזמת הנאשמים, כללו בנייה מינורית שלא היטיבה עמם, והנסיבות היו כאלה שהימנעות מהרשעה היא סבירה. מסקנה זו נתמכת גם באופיין של עבירות האחריות הקפידה, המצדיק החלה גמישה יותר של כלל אי-ההרשעה. בנוסף, תכליות הענישה משרתות במידה מסוימת את הקנסות המוטלים ואת ההתחייבויות להימנע מעבירות נוספות. עם זאת, השופט הוציא צו הריסה לבנייה הבלתי מורשית, שכן טענות הנאשם לא עמדו בדרישות להימנעות ממנה. גזר הדין, לרבות הקנס וצו ההריסה, נמצא סביר על ידי השופט ומוסכם על הצדדים. פסק הדין מכיר גם בזכות הערעור ומציין את מועד מתן פסק הדין.