עת"מ 33876-02-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים בתיק הנדון. העותר, אזרח תאילנד, נכנס לישראל בשנת 2005 באמצעות אשרת עבודה, שתוקפה פג בשנת 2006. רק בשנת 2010, לאחר ששהה בארץ שלא כדין למעלה משלוש שנים, ביקש העותר מקלט מדיני בישראל. בקשת המקלט של העותרת התבססה על טעמים כלכליים, קרי איומים מצד נושים בישראל. השופט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר, שכן הן היו כלליות, עמומות ולא נתמכות בראיות כלשהן. יתר על כן, העתירה דומה מאוד לעתירות אחרות שהגיש אותו עורך דין, דבר המצביע על חוסר אמינות. השופט ורדי הדגיש כי על בית המשפט לבחון היטב כל מקרה ומקרה כדי לוודא שאכן נשקפת סכנה לחייו של העותר. הוא התווה מסגרת להכרעה בבקשות לצווי ביניים, תוך הבחנה בין עתירות שלכאורה ריקות מתוכן, עתירות שהן לכאורה מהותיות ותיקים אחרים. במקרה ספציפי זה הוחלט כי יש לדחות את העתירה על הסף, שכן היא נופלת לקטגוריה של עתירות סרק, הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש. השופט גם בחר שלא לחייב את עורך דינו של העותר בהוצאות אישיות, אך ציפה מהם לבחור בקפידה תיקים שיוגשו לבית המשפט. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה היום, 28 במרץ 2011.