ע"מ 22062-02-16

תקציר

התיק נסוב סביב ההרשאה להוציא שומות מס שכר לפי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה. המערערת טענה כי המפקחים שהוציאו את השומות לא היו מוסמכים לכך. המשיב, לעומת זאת, טען כי הפקחים אכן הוסמכו. לאחר בחינת הבסיס המשפטי להטלת מיסי שכר ועובדות המקרה, הסכים השופט עם המערערת כי בהסמכת המפקחים לא צוין סעיף ההסמכה הנכון, ולכן הם אינם מוסמכים להוציא שומות מס שכר. עם זאת, השופט הדגיש כי למנהל רשות המסים סמכות להאציל את הסמכות להוציא שומות מסוג זה וכי אי אזכור סעיף ההרשאה הנכון אינו פגם מהותי. בנוסף, ציינה השופטת כי המערערת התמהמהה בהעלאת טענת חוסר הסמכות, דבר שפגע ביכולתו של המשיב לתקן את הליקוי. בהתחשב בדוקטרינת הבטלות היחסית ובנסיבות המקרה, החליטה השופטת כי דרך הפעולה הראויה היא שלא לבטל את שומות מס השכר שהוצאו למערערת. במקום זאת, הציע השופט כי הסמכת מפקחי המס תציין במפורש את סמכותו של מנהל רשות המסים הן לפי פקודת מס הכנסה והן לפי חוק מע"מ. בסופו של דבר, דחה השופט את בקשת המערער לבטל את השומות וקיבל את עמדת המשיב.