בש"א 2125/09
החלטה מחוזי נצרת
תקציר
השופט קבע כי ההגנה של המבקשים אינה מצדיקה מתן רשות להתגונן בבית המשפט מפני טענות הבנק. המבקשים טענו כי לא בדקו את נכונות סכום החוב בהסדר הפשרה משום שסמכו על נתוני הבנק, אך השופט ציין כי הפסיקה מניחה כי החותמים על מסמכים אלה מבינים ומסכימים לתנאים שבו. עוד טענו המבקשים כי סכום החוב שנרשם היה שגוי בשל טעויות ברישומי הבנק, אך לא הביאו כל ראיה התומכת בכך, ואף לא דוגמאות ספציפיות לרישום שגוי. גם טענתם כי חויבו בריבית ובעמלות מופרזות הייתה מעורפלת ולא מבוססת. עוד ציינה השופטת כי המבקשים לא פעלו בשש השנים שחלפו מאז חתימת הסדר הפשרה לתיקונו, או לביטולו, וטענותיהם הנוכחיות אינן קבילות. המבקשים חלקו גם על תוקפו של שטר משכון במשקם החקלאי, אך השופט ראה בכך טענה מיותרת, שכן היא כבר נדונה בפסק דין קודם והערעור עליה עדיין מתנהל. ככלל, החליטה השופטת כי אין די בטענות המבקשים כדי להצדיק הגנה, ועל כן דחתה את בקשתם למתן רשות להתגונן. המבקשים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו של המשיב, והבנק היה זכאי לפסק דין בסכום הנתבע.
חקיקה מקושרת
בש"א 2125/09 יואב בנטוב נ' בנק דיסקונט סניף מגדל העמק, מחוזי (23.12.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.