ע"פ 4505/09

תקציר

מדובר בפסק דין בערעור על תיק שבו הואשם המשיב בביצוע שתי עבירות: הסעה שלא כדין והפרעה לשוטר. העבירה הראשונה נוגעת לחוק הכניסה לישראל ומעשה המשיב של הסעת ארבעה שוהים בלתי חוקיים, והעבירה השנייה נוגעת לחוק העונשין ולהגברת מהירותו וניסיונו של המשיב להימלט משוטרים שביקשו ממנו לעצור את רכבו. כתב האישום נגד המשיב הוגש שנתיים לאחר ביצוע העבירה. במהלך הדיון חזר בו המשיב מהודאתו הקודמת באי אשמה והודה בעבירות בהן הואשם. לאחר מכן הסכימו הצדדים להגיש תסקיר שירות מבחן שיתייחס לשאלת ההרשעה. הדו"ח המליץ להימנע מהרשעה, ובמקום זאת להטיל 160 שעות שירות לתועלת הציבור. בית משפט קמא החליט שלא להרשיע את המשיב על יסוד הנסיבות החריגות הבאות: זו הייתה העבירה הראשונה של המשיב, העבירות בוצעו לפני ארבע שנים וחצי, המשיב הביע חרטה כנה, והחשש של המשיב כי הרשעה תפגע בו ובמשפחתו באופן בלתי מידתי היה מוצדק. עוד ציין בית משפט קמא כי המשיב השלים את שעות השירות המבוקשות לתועלת הציבור. המערערת (המדינה) לא קיבלה את התוצאה וטענה כי החלטת בית המשפט לא הביאה בחשבון את חומרת העבירות ונסיבותיהן, ואת הצורך בהרתעה. עוד טען המערער כי אין ליתן משקל מופרז לנסיבותיו האישיות של המשיב, וכי הרשעה לא תפגע יתר על המידה במשיב. בדיון בערר הגיש משרד הפנים מכתב לפיו למעורבות בפעילות פלילית משקל משמעותי בהחלטות האם להעניק מעמד לזר בישראל. בסופו של דבר, הערעור נדחה ברוב של דעות, והשופטים אישרו את החלטת בית משפט קמא שלא להרשיע את המשיב. עם זאת, נגזרו על המשיב עונשים נוספים הכוללים שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס.