בש"פ 3973/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו פיקוח שהתקבל מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין לאדם המכונה המבקש. המבקש, בעל עבר של עבירות מין בקטינים, לרבות הרשעות בשנים 2013, 2014 ו-2017, ביקש להקל את ההגבלות המוטלות על גישתם לאינטרנט ולמכשירים שיכולים להתחבר אליו. הצו התבקש על ידי המדינה לקראת תום תקופת המאסר של המבקש, שריצה לאחר הרשעתו האחרונה. ההגבלות הוטלו בשל הסיכון הגבוה של המבקש לסכנה לציבור, כפי שהוערך על ידי היחידה לפיקוח על עברייני מין. המבקש טען כי ההגבלות אינן מידתיות ופוגעות בזכויותיהם, תוך הדגשת הצורך שלהם בגישה לאינטרנט בשל מצבם הבריאותי המגביל אותם לעבודות משרדיות. עם זאת, מרישומי בית המשפט עולה כי למבקש היסטוריה של הפרת צווי פיקוח ועיסוק בפעילות בלתי חוקית ברשת. הערכאות הנמוכות יותר, לרבות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, פסקו לטובת השארת ההגבלות, תוך הדגשת חוסר מחויבותו של המבקש לטיפול והסיכון שהן מהוות לציבור. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ובקשתו של המבקש למתן רשות ערעור נדחתה אף היא, בקובעו כי ההגבלות נחוצות לשלום הציבור. פסק דין זה מחזק אפוא את צו הפיקוח הקיים, מדגיש את חומרת העבירות של המבקשים ואת חוסר יכולתם לעמוד בתנאי הצווים הקודמים, ובכך מצדיק את המשך ההגבלות על הגישה לאינטרנט.