ע"ש 844/04

תקציר

המערערת, שביצעה עבודות שיפוץ, ערערה על שומת המשיב לתשלומי מע"מ נוספים. המערער טען כי השומה אינה מפורטת דיה, דבר שהשופט דחה שכן התבסס על פנקסי החשבונות ותוצאות הבדיקה של המערער. עוד טען המערער כי השומה לשנת 2001 נקבעה על פי הסכם קודם עם המשיב, שגם אותו דחה השופט מאחר שהמערער לא הציג כל ראיה ולא יכול היה להסתמך על דוקטרינת הנזק הראייתי. באשר לטענת המערער בדבר ניהול ספרים לא תקין, ציינה השופטת כי המערערת העלתה טענות סותרות והיה עליה להביא ראיות. השופטת פירטה את הדרישות לניהול ספרים כדין והסבירה כי נסיבותיה של המערערת אינן פוטרות אותה מדרישות אלה. באשר למועד הדיווח ותשלום המס, הדגישה השופטת את חשיבותם וציינה כי הם אינם נתונים לשיקול דעתו של העוסק. השופטת בחנה את הפרויקטים שביצעה המערערת ומצאה כי הערכת המשיב הייתה בדרך כלל מדויקת, למעט פרויקט "מגדל", בו התקבל הסבר המערערת, ופרויקט "שקמה", בו הופחתה השומה באופן חלקי. טענת המערערת כי המשיב בדק רק יתרות אשראי לא נתמכת. השופטת דחתה גם את טענת המערערת בדבר פרויקטים שטרם הושלמו, וציינה כי החובה להוציא חשבוניות ולשלם מיסים קמה עם סיום העבודה. לבסוף, הסכימה השופטת עם טענת המשיב בריבית רעיונית על משיכות בכירים. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.