עפ"ת 52239-01-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. המערער הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית, ועובדות המקרה מצביעות על רשלנות בינונית-גבוהה. הוא נהג במשאית במשקל 16 טון באזור עירוני שבו מגבלת המשקל המרבית הייתה 6 טון, ולא הבחין בהולך רגל שנפצע מאוחר יותר אנושות מהמשאית. בית המשפט הכיר ברשלנותו התורמת של המערער, בעברו הפלילי הנקי ובנסיבותיו האישיות, אך בסופו של דבר הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי עונש מאסר הולם במקרה זה. בית המשפט שקל גם את 18 הרשעותיו של המערער בתעבורה, מתוכן שלוש בתאונות דרכים, ואת מעמדו כנהג מקצועי. צוין כי בית משפט קמא שקל בכובד ראש את כל הגורמים הרלוונטיים – לרבות הודאת המערער, אשר חסכה זמן ועוגמת נפש למשפחת המנוח – והגיע למסקנה צודקת. בית המשפט מצא כי העונש של 10 חודשי מאסר תואם את מדיניות הענישה הרווחת ומוצדק, בהתחשב ברמת הרשלנות הבינונית-גבוהה של המערער. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי יש להרתיע נהגים מנהיגה רשלנית, ולנסיבות אישיות לא צריך להיות משקל רב במקרים כאלה. לבסוף, בית המשפט הכיר בקשיי ריצוי העונש במהלך מגפת הקורונה, אך סמך על שירות בתי הסוהר שישמור על בריאותם של האסירים.