ת"א 8245/06

תקציר

פסק הדין מפרט את טענותיהם ותביעותיהם שכנגד של התובעים – שהם התלויים והיורשים של רפאל בייפוס, שנהרג בתאונת דרכים – והנתבע בנוגע לפיצוי כספי לאחר פטירת המנוח. התובעים מבקשים פיצוי בגין הפסדים כספיים שונים ונזקים לא ממוניים. הם מבקשים שבסיס השכר של רפאל לחישוב הפסדי השתכרות ייקבע על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הנתבע טוען כי בסיס שכרו צריך להיקבע על פי תלושי השכר שלו בפועל. בית המשפט מצדד בתובעים וקובע את בסיס השכר על 24,582 שקל. באשר לבסיס השכר של התובעים, בית המשפט קובע כי הוא עומד על 5,823 ₪, בהתחשב בהכנסות העבר של התובעת ובתרומתה למשק הבית. גיל הפרישה הן של המנוח והן של התובע נקבע על 67 שנים, בהתאם לחוק גיל פרישה. בית המשפט גם קובע כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין אובדן קצבת הזקנה של רפאל, שכן החיסכון מדמי הביטוח עולה על ההפסד. בגין הפסד השתכרות ב"שנים האבודות", בית המשפט מחשב את ההכנסות על פי שיטת היד, לרבות הכנסות האלמנה, ובניכוי הוצאות המחיה של המנוח. לתובעים נפסק 15,000 ₪ עבור הוצאות קבורה, ו-25% מהסכום המרבי עבור נזק לא ממוני, בצירוף ריבית מיום התאונה. התובעים זכאים גם לפיצוי בגין אובדן שירותיו של רפאל כבעל ואב למופת, בשיעור של 300,000 ₪. יש לנכות מסכום הפיצוי בגין דמי הביטוח הלאומי שקיבלו התובעים וקצבת השאירים מקרן הפנסיה של גלעד. בא כוח התובעים זכאי ל-13% שכר טרחת עורך דין ומע"מ על גובה הפיצוי, והנתבע יישא בהוצאות העדים ואגרת בית המשפט. על הצדדים להגיש פסק דין מוסכם בתוך 14 יום, ואם החישובים שונים, כל אחד מהצדדים יכול לפנות לבית המשפט. הפיצוי המגיע לקטינים יוחזק על ידי בא כוח התובעים עד לאישור תוכנית השקעה על ידי בית המשפט.