ע"א 38085-05-21

תקציר

לאחר שבחן את מכלול הראיות, חוות הדעת והעדויות שהוצגו, קבע בית משפט קמא קביעות עובדתיות הנתמכות בראיות, לרבות קיומה של גדר המגדירה את גבולות השטח שבמחלוקת. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו היסודי והמנומק היטב של בית משפט קמא, ולא מצאה עילה להתערב במסקנותיו העובדתיות ובהערכות המהימנות. קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים לא הוכיחו את זכויותיהם הקנייניות בשטח שבמחלוקת התבססה על ממצאים עובדתיים אלה. בית המשפט גם דחה בצדק את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, שמדידותיו לא היו מדויקות והתבססו על נתונים שגויים משרטוט בית משותף. חוות דעתו של המומחה, אף שבדרך כלל ניתן לה משקל משמעותי, לא נסמכה בצדק במקרה זה בשל יסודותיה הלקויים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות המערערים בדבר הסכם שכירות, כפי שנאמרו לאחר הגשת כתב התביעה וללא התייחסות המשיבים. המשיבים גם לא הביאו ראיות משכנעות לסתור את ממצאיו של בית משפט קמא, וערכאת הערעור לא ראתה כל טעות משפטית במסקנתו של בית משפט קמא. בדחותו את הערעור, הורה בית המשפט למערערים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 20.10.2021, ובית המשפט דרש כי התשלום יבוצע מהערבות שהופקדה על ידי המערערים.