ת"א 35246-08-16

תקציר

התובעת הגישה תביעה נגד בעלת הקרקע ומתקין מחסום חניון, בטענה כי נפגעה מזרוע המכשול ותבעה פיצויים בגין רשלנות. המתקין טען כי אין להטיל עליו אחריות שכן הוא רק צד שלישי ולא נתבע. עם זאת, בית המשפט קבע כי הוא אכן היה נאשם ובחן את נסיבות התאונה. נקבע כי התובעת נפגעה מזרוע המכשול, אך הראיות לא תמכו בטענתה כי המכשול היה פגום או כי פגע בכלי רכב חולפים. חוות הדעת שהציגה התובעת בנוגע להיעדר מנגנון חיישנים לכאורה לא היו משכנעות, ובית המשפט מצא את הסברי המתקין לגבי המנגנון ומאפייני הבטיחות שלו סבירים יותר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי אחריותו של בעל הקרקע היא לכוון את תנועת האורחים ולהבטיח את ביטחונם, מה גם שהשער להולכי רגל היה נעול. לפיכך נדחתה התביעה נגד המתקין, שכן הוכח כי המכשול לא היה פגום, וכל אחריות מוטלת על בעל הקרקע. עם זאת, בית המשפט סיפק אומדן נזקים, לרבות כאב וסבל, הפסדי שכר, עזרה מאחרים והוצאות רפואיות, למקרה שטעה במסקנתו. הסכום המוערך היה גבוה מתביעת התובע, אך חבות המתקין הייתה מכוסה על ידי קצבאות המוסד לביטוח לאומי. בסופו של דבר, התביעה נגד המתקין נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.