ע"פ 71716/06

תקציר

פסק הדין דן בשלושה ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בנוגע לכנופיה שגנבה מכוניות כמעט מדי לילה במשך כשנה והעבירה אותן לקלקיליה שבשטח הרשות הפלסטינית לצורך מכירתן. המשיבים, אזרחי ישראל ושוהים בלתי חוקיים, הורשעו בשורה של סעיפים של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לכלי רכב, גניבה ועבירות נלוות נוספות. המדינה ערערה על העונשים כמקלים מדי, ואילו שלושה מהמשיבים ערערו על עונשים מופחתים בשל הודאותיהם, נסיבותיהם האישיות וחומרת העונשים. בית המשפט דחה את ערעוריהם של מוחמד חארז נאבולסי, סלמאן ריאן ומחמוד עודה, שדרשו עונשים קלים יותר. יחד עם זאת, היא קיבלה את ערעור המדינה והחמירה את הענישה לכל המשיבים. גזרי הדין החדשים הם: מוחמד חדורה, 36 חודשים; סלמאן ריאן, 10 שנים; נסים הולידיי גאזי, 5 שנים; מחמוד עודה, בן 42 חודשים; תאמר אלדאה, 42 חודשים; ומוחמד חארז נאבולסי, בן 60 חודשים. השופטים הדגישו את האופי השיטתי של העבירות, את שיתוף הפעולה של אזרחי ישראל עם שוהים בלתי חוקיים ואת הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות מסוג זה. פסק הדין מזכיר גם את תפקידם של שני עדי מפתח, שגזר דינם לא היה קשור למשיבים, ומדגיש כי עניינם אינו יכול להוות תקדים לענישה. השופטים הכירו בנסיבות המחמירות, לרבות עברם הפלילי של המשיבים, פעילות הכנופיות השיטתית והעבירות הנוספות שבוצעו. הם גם הדגישו את הצורך להרתיע מפני עבירות כאלה ולהעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות, למעט המשיב מס' 7, תאמר אלדיאה, שהיה חסר עבר פלילי. ההחלטה קובעת גם צו פסילה נגד מחמוד עודה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, דרישה לפי חוק הכניסה לישראל שבית המשפט קמא התעלם ממנה. החמרת העונשים נועדה להגן על הציבור ולהרתיע מפני עבירות דומות, ולשמש אזהרה מפני ההשלכות החמורות של גניבת רכב ועבירות נלוות.