רע"א 6312/21

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה ייצוגית נגד תאגידי מים וביוב, שסווגו כ"רשויות" על סמך אמצעי האכיפה שלהם וגביית התשלומים הצרכניים. בתביעה נטען כי התאגידים גבו שלא כדין "תשלומי חובה אחרים", לרבות כאלה הקשורים לפעילות הגבייה. בית המשפט קיבל את ההמלצה לנהל את התובענה הייצוגית לפי סעיף 11 לתוספת השנייה, תוך סיווג התיק כתובענה נגד עוסק והפרת חובה חקוקה. היא תידון בבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שכן היא נוגעת לתפקידיה השלטוניים של הרשות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת תאגיד המים כי היה מקום לאפשר לנציגיו להעיד על עובדות הידועות לתאגיד, תוך שהוא מכיר בכך שלבכירים יש ידע נרחב על פעילות החברה. פסק הדין גם מבהיר את השאלה העומדת בלב התובענה הייצוגית, תוך התמקדות בשאלה האם תאגיד המים גבה הוצאות גבייה מופרזות, ומורה על התאמות להוראות האופרטיביות של בית המשפט המחוזי בהתאם. לבסוף, נוכח ההסכמות שהושגו והנסיבות הספציפיות, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות בגין ההליך הנוכחי.