ע"פ 2378/13

תקציר

הערעור מערער על גזר הדין שנגזר על אסיר שהבריח טלפונים וכרטיסי סים לכלא נפחא ולכלא אשל, בשיתוף סוהר ואחיו. המערער הודה באישומים הכוללים קשירת קשר, שוחד ואיסור הפעלת רכוש למטרות טרור. במסגרת הסדר טיעון המליצה המדינה על עונש של ארבע שנות מאסר, בעוד ההגנה תוכל להציג טיעונים משלה. בית המשפט המחוזי גזר על המערער שלוש וחצי שנות מאסר בפועל, ו-12 חודשי מאסר על תנאי. המערער טוען, כי יש להשוות את עונשו לעונשו של הסוהר, שנידון ל-32 חודשי מאסר, וכי חלקו במזימה נבע ממניעים כלכליים פחותים מאלה של הסוהר. עם זאת, השופט י' עמית מציין כי למערער עבר פלילי קודם וכי עונשו מביא בחשבון גם את חומרת העבירות, לרבות מתן שוחד לסוהר ואת ההשלכות הטרוריסטיות של מעשיו. התיקון האחרון לפקודת בתי הסוהר, המטיל עונשים חמורים יותר על הברחת טלפונים סלולריים לבתי סוהר, מצדיק עוד יותר את העונש, אף שאינו חל רטרואקטיבית במקרה זה. השופט עמית מגיע למסקנה כי חרף הפער בין עונשו של המערער לעונשו של הסוהר, העונש ראוי ודוחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.