דב"ע מט/24 - 4

תקציר

פסק הדין דן באכיפת הסכם קיבוצי במערכת המשפט הישראלית. הדו"ח מתייחס למעמדם של ארגוני המעסיקים ולתפקידם בסכסוכי עבודה קיבוציים, תוך הדגשה כי חלות עליהם אותן חובות וזכויות כמו ארגוני עובדים. בית הדין מדגיש את חשיבות יחסי העבודה הקיבוציים ויישוב סכסוכים בין הצדדים להסכמים קיבוציים. כמו כן, הוא דן בסמכותם של בית הדין לעבודה ובית הדין הארצי בטיפול בסכסוכים מסוג זה, ומציין כי אין לראות בפנייה ישירה לבית הדין הארצי חוסר תום לב. הסוגיה המרכזית במקרה זה היא פרשנות תנאי השעיה בהסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית לבין מעסיקי השלטון המקומי. ההסכם כלל נספח עם הוראות הנוגעות לעובדים בחברות עסקיות ממשלתיות, שחייב הקמת צוות משפטנים שיבחן את יישום עקרונות ההסכם. בית המשפט מפרש את תפקידו של צוות זה ומגיע למסקנה כי מסקנותיו אינן מהוות סיכום כאמור בהסכם. יודגש כי כוונת הצדדים להסכם הייתה להבטיח כי מצבן הפיננסי של החברות יאפשר את מימוש ההסכם, ותנאי זה לא התקיים. פסק הדין דן גם במסגרת הזמן הסבירה לעמידה בתנאי ההשעיה ובצורך לפרש אותם בהתאם לכוונת הצדדים ולפרטי יחסי העבודה. בית הדין מחליט כי למעסיקים יש 30 יום להגיע להסדר עם העובדים הרלוונטיים, ואם זה לא יקרה, מזכר ההבנות יבוטל. השופט רבינוביץ' מוסיף כי יש לדחות את הבקשה גם משום שהיא מהווה מימוש זכות בחוסר תום לב, שכן המבקשים מודעים לכך שתביעתם סותרת מראש את כוונת הצדדים.