ת"א 18554-12-12

תקציר

פסק הדין מפרט את המגבלות המוטלות על חברות הביטוח בבואן לדחות תביעות של מבוטחים. על המבטח לפרט בהזדמנות הראשונה את כל הסיבות לדחייה, אחרת לא יוכל להעלותן מאוחר יותר. חובת גילוי זו מהווה הגנה למבוטח ומצמצמת את אי השוויון בין שני הצדדים. במקרה זה, פנו אליהם התובעים, שהיו מבוטחים על ידי הנתבעים, לצורך כיסוי הוצאות ניהול שנגרמו להם במסגרת תביעה נגזרת. התובעים טענו כי דחיית הנתבעים את תביעתם לסיקור מוגבלת לטענות המוזכרות בשני מכתבים מיום 30.1.2012, ויש לדחות כל טענה חדשה שהועלתה על ידי הנתבעים בבית המשפט. הנתבעים טענו כי מכתבים אלה אינם מהווים דחייה אלא הגנה על זכויותיהם, ומאחר שהתובעים לא הגישו תשובה, יש לאפשר להם להעלות טענות אלה. בית המשפט הסכים עם התובעים כי המכתבים אכן מהווים דחייה, וכי הנתבעים יכולים להעלות טענות רק על סמך עובדות שהיו קיימות בעת כתיבת המכתבים. כל טענה הנובעת מעובדות שנוצרו לאחר תאריך זה עדיין יכולה להיות מועלית בבית המשפט. בנוסף, ניתן להציג גם טענות לגבי גובה הנזק שכן הן תמיד שנויות במחלוקת. עוד הובהר בפסק הדין כי כללים אלה חלים רק על מערכת היחסים שבין התובעים לבין שני הנתבעים הראשונים, ולנתבע השלישי, שהצטרף לתביעה מאוחר יותר, לא הוטלו מגבלות כאלה על העלאת טענות.