ת"ח 26861-08-13

תקציר

מדינת ישראל ביקשה להחרים את הספינה אסטל, שנתפסה על ידי חיל הים הישראלי בשל ניסיונה לפרוץ את המצור הימי שהוטל על רצועת עזה ולהעביר סיוע הומניטארי לתושביה. מפעילי הספינה הוזהרו שלא להפר את המצור אך המשיכו במסעם. הספינה נתפסה מחוץ לאזור המצור והובאה לנמל אשדוד, בעוד צוותה נחקר ולאחר מכן שוחרר. בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט ימי, נדרש להכריע אם יש לו סמכות להורות על החרמת ספינה זרה לפי חוק הפרס הימי משנת 1864, המסמיך את בית המשפט הימי להוציא צו כזה, ואם התקיימו התנאים המוקדמים להחרמה כנדרש בחוק. בית המשפט קבע כי בסמכותו לדון בבקשה ולהורות על החרמת האנייה. עוד נקבע כי המדינה לא עמדה בדרישות המקדמיות משום שלא הביאה את הספינה לבית המשפט ללא דיחוי, כמתחייב מהמשפט הבינלאומי ומהחקיקה המקומית. העיכוב הגדול פגע בזכויותיו ובציפיותיו של בעל האונייה, ולא ניתנה כל הצדקה לשינוי המדיניות בנוגע לטיפול באוניות המפרות את המצור. לפיכך דחה בית המשפט את בקשת המדינה להחרים והורה על שחרור האנייה, תוך שהוא פוסק לבעל האנייה הוצאות בסך 7,500 שקלים.