רע"פ 4194/12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. השופטת, לאחר בחינה מעמיקה של הבקשה, התגובה ופסקי דין קודמים, החליטה לדחות את הבקשה. השופט מדגיש כי רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים או כדי למנוע עיוות דין, והמקרה הנוכחי אינו נופל לקטגוריות אלה. השופטת אמנם מכירה בכך שטענות בדבר חומרת העונש יכולות, במקרים מסוימים, להצדיק מתן רשות ערעור, אך מציינת כי אין זה המקרה כאן. כמו כן, אין סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המצדיקה התייחסות מיוחדת. המבקשים מנסים לטעון כי הפער בין העונשים שהוטלו בערכאות השונות הוא סיבה מספקת לקבלת הערעור, אך השופט טוען מנגד כי אין מדובר במבחן פשטני ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה זה, חומרת העבירות והעבר הפלילי של המבקשים גוברים על כל שיקול של אי התאמה בעונש. יתר על כן, השופט מדגיש כי אין לתגמל על עבירות חלקיות או לא מוצלחות, שכן יש להתמקד בכוונת העבירה ונסיבותיה. בהתחשב בנימוקים אלה, קבע השופט כי הבקשה נעדרת שחר, וההחלטות הקודמות עומדות בעינן. כתוצאה מכך, נדרשים המבקשים להתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה כדי להתחיל לרצות את עונשם.