ע"פ 114-09-07

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בין הלל לעיריית פתח תקווה בנוגע לבנייה בלתי חוקית על חלקת אדמה שהוחכרה על ידי הלל. בית משפט קמא מצא את הלל אשם, והוא ערער בחמש סוגיות עיקריות: ריבוי גרסאות התביעה לגבי הקרקע ופרטי הבנייה, הרשעה על סמך תצלומי אוויר עלומים, הרשעה על סמך עדותו של עד הידוע למשיב, סירובו של בית משפט קמא להעיד מטעם עדי המערער ותיעוד חסר בתיק הבנייה. באשר לסוגיה הראשונה, בחן השופט את הטענות ביחס לכתובת ומצא כי ממצאיו של בית משפט קמא מעוגנים בראיות. בסוגיה השנייה קבע השופט כי שגה בית משפט קמא בהסתמכו על תצלומי אוויר, שכן המשיב לא עמד בתנאים לקבילותם, אך אין בכך כדי להסיר את הקרקע מהכרעת הדין, שכן היא התבססה גם על צילומים אחרים. אשר לסוגיה השלישית, קבע השופט כי המשיב נאלץ להביא עד מסוים כעד קונספירציה לאחר שהמערער בחר לטעון כי הבנייה ישנה. גם הסוגיה הרביעית נמצאה חסרת שחר, שכן בית משפט קמא שקל את הבקשה לדחיית הדיון ומצא כי המערער בחר שלא להופיע. לבסוף, בסוגיה החמישית, קבע השופט כי לא נפל פגם בקביעתו של בית משפט קמא כי מדובר בבנייה חדשה. ככלל, השופט מצא כי יש לדחות את הערעור.