רע"א 55603-07-25

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרונות המסדירים מתן רשות ערעור בענייני בוררות ובתנאים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, כפי שמפורט בטקסט המצורף. **I. עקרונות המסדירים רשות ערעור בענייני בוררות** * **עליונות הסכמי בוררות:** העיקרון הבסיסי בענייני בוררות הוא לתת תוקף להסכמת הצדדים לפתור סכסוכים באמצעות בוררות. עיקרון זה נעוץ בכיבוד רצונם החוזי של הצדדים ובחיזוק הבוררות כמנגנון חלופי ליישוב סכסוכים. טענה זו נתמכת על ידי התקדים ב-*רע"א 2561/15 בראון נ' גונשירובסקי*. * **נסיבות חריגות למתן רשות ערעור:** רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה. הוא שמור למקרים חריגים המציגים: * שאלה משפטית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית שהשלכותיה חורגות מעבר לצדדים המיידיים. * צורך להתערב משיקולי צדק או כדי למנוע עיוות דין. סטנדרט מחמיר זה חוזר על עצמו במספר מקרים שצוטטו, ביניהם *רע"א 3374/20 בדעאן נ. רפעת*, ע"א 354/20 קבוצת א.ח.ב.א בע"מ נ' טלתא בע"מ*, ע"א 1930/20 גבאי נ' סל הצלה בע"מ*, ע"א 2259/23 אייזנטל נ' ק.צ. משכנות יצחק בע"מ*, וע"א 1566/23 עיריית בת ים נ' בית וגן בע"מ*. * **בחינה מוגברת של עיכוב הליכים:** הרף למתן רשות ערעור גבוה עוד יותר כאשר הערעור נוגע להחלטה בבקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות. במקרים כאלה, ערכאות הערעור אינן ששות להתערב אלא אם כן נפלה "טעות אמיתית" מוכחת בהחלטה, כפי שצוין ברע"א 3587/20 שלסר נ' הום סל בע"מ* ורע"א 3313/18 אברמוביץ נ' גלית*. * **היעדר נימוקים משכנעים:** הבקשה הנוכחית נמצאה כלא עומדת בקריטריונים חריגים אלה, שכן היא לא העלתה סוגיה עקרונית והטענות הוגבלו למחלוקת עם קביעת בית המשפט קמא בדבר עיכוב הדיון בתביעה שכנגד. הניתוח מדגיש כי גם טעות פוטנציאלית ביישום החוק אינה מצדיקה באופן אוטומטי רשות ערעור, תוך שהוא מצטט את רע"א 3985/20 האר"י נ' קיבוץ גת – אגודה שיתופית חקלאית*. **השני. תנאים לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות** * **מסגרת סטטוטורית:** סעיף 5 לחוק הבוררות מפרט את התנאים לעיכוב הליכים על ידי בית משפט כאשר מוגשת תביעה בנוגע לסכסוך שהוסכם להגיש לבוררות. ההוראות העיקריות הן: * בית המשפט *יעכב* את ההליכים אם צד מבקש זאת, בתנאי שהמבקש מוכן לעשות את כל הדרוש כדי לנהל ולהמשיך את הבוררות. * את בקשת העיכוב יש להגיש לא יאוחר מהטענה הראשונה של המבקש לגופה של התביעה. * בית המשפט *אסור* לעכב הליכים אם יש סיבה מיוחדת לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות. * **עיתוי הבקשה:** בעוד שבית המשפט קמא מצא כי התנאי הראשון (הבקשה העולה מכתב ההגנה) מתקיים, הוא גם ציין כי בקשה נפרדת להעברת התיק לבוררות הוגשה מאוחר יותר באופן משמעותי, לאחר גישור שלא צלח. המקרה של *LCA 1694/24 Keizman v. רהב* מוזכר לגבי ההבחנה בין העלאת התביעה "בשולי" כתב ההגנה לבין הגשת בקשה נפרדת לעיכוב הליכים. * **דרישות ראייתיות: התצהיר:** * **קריטיות התצהירים:** נקודת מחלוקת מרכזית והבסיס העיקרי לדחיית הבקשה על ידי בית המשפט קמא הייתה היעדר תצהיר תומך. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן לקבל טענות עובדתיות בדבר נכונות וכנות הכוונות, לרבות נכונות לקיים בוררות, ללא תצהיר, כפי שציין השופט קמה ונתמך על ידי רע"א 3916/14 ש.א.ר חברה להשקעות בע"מ נ' עו"ד אליהו שיפר*. * **מטרת התצהיר:** התצהיר נחוץ כדי לבסס עובדתית נתונים חיוניים, כגון השתלשלות האירועים, אופי המגעים בין הצדדים ונכונותו המתמשכת של המבקש לעסוק בבוררות. * **חריגים מצומצמים:** תוך הכרה בפסיקה לפיה היעדר תצהיר לא היה קטלני אם קביעות עובדתיות נתמכו אחרת (למשל, *מחוז תל אביב-יפו) 54166-01-24 טוהר משאבי אנוש בע"מ נ' מ.ג. אל פיתוח עסקים ויזמות בע"מ*), בית המשפט מצא כי בנסיבותיו המצטברות של מקרה זה, הוא לא יתערב בקביעה המקדמית כי היעדר תצהיר מהווה גורם פוסל. בית המשפט גם ציין כי הצהרה של עורך דין אינה מספיקה מכיוון שהיא אינה מאפשרת חקירה נגדית. * **הצדקות לא מספיקות לאי הגשת תצהיר:** ההצדקות שהוצעו לאי הגשת תצהיר - דהיינו, שהוא היה מיותר בשל רצון בלתי מעורער לבוררות או ידיעה מוקדמת של המשיב - לא היו מספיקות. בית המשפט טען כי כללים ברורים מחייבים תצהירים לבקשות כאלה, ללא קשר להסכמה לכאורה על קיומו של סעיף בוררות. * **מחלוקת על קיום תנאים:** בית המשפט מצא כי טענת המבקשים כי לא הייתה מחלוקת בדבר קיום תנאי סעיף 5 אינה מדויקת. אמנם קיומה של תניית בוררות לא היה שנוי במחלוקת, אך המשיבים ערערו על קיום התנאי השני (נכונות המבקש לקיים בוררות). מחלוקת עובדתית זו, אם כן, חייבה תצהיר מנומך כראוי. * **חוסר רלוונטיות של הליכים בבית המשפט המחוזי:** טענת המבקשים כי הסכמה להעביר תיק לבוררות בעניין נפרד של בית המשפט המחוזי הוכיחה את נכונותם לבוררות נדחתה. בית המשפט הדגיש כי הסכמה בעניין אחד אינה מרמזת באופן אוטומטי על נכונות בעניין אחר, שכן נכונות לבוררות תלויה בהקשר בגורמים כמו אופי הסכסוך והצדדים המעורבים. ללא תצהיר, לא ניתן היה לבסס טענה זו. **השלישי. חידושים משפטיים ונקודות מרכזיות** * **חיזוק אמות המידה הראייתיות:** הניתוח מחזק מאוד את הדרישה לתצהירים תומכים בבקשות לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, במיוחד כאשר נטענות טענות עובדתיות בדבר נכונות והשתלשלות האירועים. זה משמש כדי להבטיח את שלמות התהליך ולאפשר אימות תביעות. * **פרשנות מחמירה של "מקרים חריגים":** הפנייה החוזרת ונשנית של הפסיקה על הקריטריונים הצרים למתן רשות ערעור מדגישה את המחויבות לשמירה על סופיות פסקי הבוררות ולמזעור ההתערבות השיפוטית. הנטל מוטל באופן משמעותי על המבקש להוכיח סיבות משפטיות או מבוססות צדק משכנעות. * **הערכה הקשרית של נכונות לבוררות:** ההחלטה מבהירה כי נכונות לבוררות אינה מושג סטטי. יש להדגים זאת בהקשר, ונטייה כללית או הסכמה במצב אחד אינה מתורגמת אוטומטית לאחר. זה מחייב ראיות עובדתיות ספציפיות, רצוי בצורת תצהיר. * **איזון בין יעילות הבוררות להליך הוגן:** בעודם שואפים לקיים הסכמי בוררות, בתי המשפט מקפידים גם על עקרונות ההליך ההוגן על ידי דרישת תמיכה ראייתית נאותה לבקשות פרוצדורליות, ומבטיחים כי הטענות מבוססות וכי לצדדים המתנגדים יש הזדמנות הוגנת להגיב לטענות עובדתיות.