ת"א 69600-03-25

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 69600-03-25 אלבום נ' וינברג ות"א 70557-01-25 וינברג נ' אלבוים) **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשה לביטול פסק בוררות, שהוגשה על ידי מר אלבוים, אל מול בקשה לאישור אותו פסק, שהוגשה על ידי מר וינברג. המחלוקת המרכזית נסובה סביב זכויות בנכס מקרקעין, ובפרט בגג ברחוב עזרת תורה 30 בירושלים, ולגיטימיות הליך הבוררות שניתן לגביו. בית המשפט המחוזי, בראשות השופטת עינת אבמן-מולר, קיבל את הבקשה לביטול פסק הבוררות, תוך שהוא מפרט נימוקים משפטיים מבוססים. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **מעמדן של טענות בדבר היעדר הסכם בוררות או היעדר הליך בוררות:** * **עקרון משפטי:** בית המשפט מדגיש כי טענות בדבר היעדר הסכם בוררות בתוקף, או היעדר קיומו של הליך בוררות כלל, אינן כפופות למגבלות הזמן הקבועות בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") להגשת בקשת ביטול. טענות אלו נחשבות לטענות "חיצוניות" לחוק הבוררות, וניתן להעלותן גם לאחר המועדים הקבועים בחוק. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מאשש הלכה פסוקה זו ומדגיש את האפשרות המרכזית לערער על עצם קיומה של הבוררות, ולא רק על הפסק עצמו. הדבר מרחיב את יכולתם של צדדים לטעון כנגד תוקף פסק בוררות, במקרים בהם נטען כי הבוררות מעולם לא התקיימה כדין. * **אסמכתאות:** הרציונל נשען על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון (רע"א 2488/14 יוסטר נ' סגלוביץ) ובית המשפט המחוזי (ה"פ (מחוזי מרכז) 16325-02-15 עידן הגאולה בע"מ נ' כהן). 2. **הדרישה להסכם בוררות תקף ביחס למחלוקת הספציפית:** * **עקרון משפטי:** על מנת שפסק בוררות יהיה בר-תוקף, יש להוכיח קיומו של הסכם בוררות תקף המתייחס למחלוקת הספציפית שבנדון. לא די בהסכמי בוררות ישנים או כלליים, אלא נדרשת התאמה למערכת היחסים והזכויות הרלוונטיות. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט קובע כי פסק הבוררות נסב על ההסכם משנת 2008, אשר אינו כולל תניית בוררות. כמו כן, גם אם הסכם הבוררות שאינו נושא תאריך (נספח 2 לבקשת האישור) היה תקף, הוא התייחס למחלוקות ביחס ל"גג ברח' עזרת תורה 32", ולא לנכס הספציפי ברחוב עזרת תורה 30. בנוסף, נטענו ספקות לגבי תוקפו ואמינותו של הסכם זה, לאור מחיקות והבדלים בין גרסאות שהוצגו. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקפדנית של התאמת הסכם הבוררות לעובדות המקרה ולזכויות הנתונות במחלוקת. הוא מצביע על כך שבית המשפט לא יקבל טענה להסכם בוררות "ישן" או "כללי" כבסיס לפסק מחייב, כאשר ההסכם הספציפי הנידון אינו כולל בתוכו את תניית הבוררות. * **היבט נוסף:** השופטת מציינת כי פסק הבוררות מתייחס לנכס ברחוב עזרת תורה 30 ב"גוש 30080 חלקה 32", בעוד שהנכס אינו נמצא בחלקה 32. "שירבוב" מספר זה לפסק הבוררות, בין בטעות ובין בזדון, מחזק את התמונה של פגם מהותי בהליך. * **צדדים נוספים:** פסק הדין מעלה תמיהה לגבי הכללתם של רפאל אלבוים ונחמיה אלבוים בפסק הבוררות, כאשר לא הוצג לגביהם כל הסכם בוררות או טענה כלשהי. 3. **קיום הליך בוררות הוגן וראוי:** * **עקרון משפטי:** גם אם קיים הסכם בוררות, פסק בוררות ניתן לביטול אם לא התקיים הליך בוררות הוגן, אשר אפשר לצדדים להציג את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם כראוי. הדבר נובע מעקרונות הצדק הטבעי. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט מוצא כי גם אם היה נקבע כי קיים הסכם בוררות, הרי שלא התקיים הליך בוררות כנדרש. הוא מסתמך על סתירות משמעותיות בין תיאור ההליך בפסק הבוררות (דיונים, קבלת ראיות, שמיעת טענות "עד בלי די") לבין תצהיר הבורר (דיון אחד בשנת 2009, ולאחר מכן "קשר בעל פה" בלבד, ובשנת 2023 "צץ" העניין מחדש ללא דיונים). * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מכניס תחת קטגוריית "הליך בוררות פגום" מקרים בהם הבורר מנהל ישיבות נפרדות או שיחות נפרדות עם צדדים, ללא ידיעת הצד שכנגד, ואף ללא עדכון של הצד שכנגד לגבי תוכן השיחות. התנהלות זו פוגעת במראית פני הצדק ובאמון בין הצדדים. * **עילות ביטול:** ההתנהלות הפגומה של הבוררות עשויה להקים עילות ביטול מכוח סעיפים 24(10) לחוק הבוררות ("קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד") ו-24(4) לחוק ("לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו"). * **אסמכתאות:** התנהלות הבורר נבחנת לאור עקרונות הצדק הטבעי והוראות החוק, ובפרט לאור פסק דין רע"א 1531/14 אבו דעוף נ' אבו דעוף. 4. **תניות המנוגדות לתקנת הציבור:** * **עקרון משפטי:** פסק בוררות שתוכנו מנוגד לתקנת הציבור ניתן לביטול. תניה המטילה סנקציה על צד אם יפנה לבית המשפט כנגד פסק הבוררות, נחשבת למנוגדת לתקנת הציבור. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט מצביע על כך שפסק הבוררות כולל תניות המטילות סנקציה על אלבוים אם לא יקיים את הפסק או יגיש "ערעור או עיכוב" עליו. תניות אלו נחשבות פסולות ומקימות עילת ביטול מכוח סעיף 24(9) לחוק הבוררות. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו בוררים אינם יכולים להגביל את זכות הגישה לערכאות באמצעות קביעת סנקציות כנגד צדדים הפונים לבית המשפט. הדבר מהווה הגנה על זכויות יסוד ומבטיח את האפשרות לבקר החלטות שיפוטיות, לרבות פסק בוררות. * **אסמכתאות:** ההלכה בנושא נשענת על פסק דין רע"א 4273/19 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' ברכת הארץ בע"מ. 5. **סעדים הצהרתיים על זכויות במקרקעין:** * **עקרון משפטי:** בית המשפט מעלה תמיהה לגבי סמכותו של בורר ליתן סעדים הצהרתיים בנוגע לזכויות במקרקעין, באופן המהווה "פסק דין חפצי", כאשר בעלי הזכויות הרשומים אינם צד להליך. * **הדגשה:** אף שבית המשפט לא נדרש להכריע באופן מפורש בסוגיה זו לאור קבלת הבקשה לביטול על בסיס נימוקים אחרים, עצם העלאת הטענה מצביעה על מגבלה אפשרית בסמכות בוררים בתחום המקרקעין. **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה לשימוש מושכל של בית המשפט במנגנוני הביקורת על פסיקות בוררות. הוא מדגיש את הצורך החיוני בקיומו של הסכם בוררות תקף וספציפי, בניהול הליך בוררות הוגן ושקוף, ובכך שפסק הבוררות לא יפגע בתקנת הציבור. בית המשפט שומר על איזון עדין בין הכבוד הראוי להליך הבוררות לבין הצורך להגן על זכויותיהם של צדדים מפני פגמים מהותיים בהליך או בהחלטה. ההחלטה על ביטול פסק הבוררות, וכן הטלת הוצאות משמעותיות על המשיב, משקפות את חומרת הפגמים שנמצאו בפסק הבוררות ובהליך שהוביל אליו.