פ"ל 4886-12-20

תקציר

בהתבסס על הודאתו של הנאשם, בית המשפט מצא אותו אשם בנהיגה תחת פסילה פעילה וללא ביטוח תקף. בהתחשב בהרשעותיו הקודמות בעבירות דומות, הדגיש השופט את חומרת הנהיגה בזמן פסילה, תוך שימת דגש על ביטחון הציבור והצורך בהרתעה. נסיבות מקרה זה, לרבות התעלמותו של הנאשם מצווי בית המשפט וחזרתו לשגרה, נלקחו בחשבון. בעוד שלנאשם אין עבר פלילי והוא לקח אחריות על מעשיו, השופט ציין כי עברו התעבורתי מצביע על דפוס של עבירה. כתוצאה מכך, בית המשפט נתן פסק דין מקיף. על הנאשם נגזרו שמונה חודשי מאסר, ולאחר מכן על התנהגות טובה למשך שנתיים עם השלכות כספיות על כל עבירה נוספת בתקופה זו. השופט הורה גם על פסילה של שש שנים מהוצאת רישיון נהיגה, לצד 10 חודשי פסילה, שניהם החל משחרורו של הנאשם מהכלא. בנוסף, נקבע כי עונש מאסר מותנה קודם של חודש מאסר בפועל וארבעה חודשי פסילה ירוצו ברצף, כך שבסך הכל נגזרו עליהם תשעה חודשי מאסר בפועל ותקופת פסילה משולבת של שש שנים וארבעה חודשים. השופט דחה את בקשת המדינה למאסר מותנה מצטבר, ובמקום זאת בחר בעונש הוליסטי. לנאשם נמסר על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.