ת"פ 8657-08-14

תקציר

הנאשם הואשם בתקיפת אישה ושוטר. ההגנה טענה כי הנאשם אינו כשיר נפשית וביקשה מבית המשפט להחיל את סייג אי השפיות, אשר יפטור אותו מאחריות פלילית. התביעה טענה כי הנאשם לא היה חולה נפש ולא עמד בתנאים לסייג אי שפיות. השופטת בחנה לעומק את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. השאלה המרכזית הייתה האם הנאשם סבל ממחלת נפש, ובפרט סכיזופרניה, בעת ביצוע העבירה, כפי שנטען על ידי הפסיכיאטר המומחה מטעם ההגנה, ד"ר פוקס. השופט מצא את עדותו וחוות דעתו של ד"ר פוקס משכנעות יותר מחוות הדעת של מומחי התביעה. הוא הגיע למסקנה כי קיים ספק סביר לגבי כשירותו השכלית של הנאשם, שלא הוסרה, ולכן חל סייג אי השפיות. משמעות הדבר הייתה שהנאשם פטור מאחריות פלילית ויש לזכותו. בנוסף, קבע השופט כי קיים לכל הפחות ספק סביר באשר לכשירותו הפרוצדורלית של הנאשם, הנוגעת לכשירותו לעמוד לדין. עם זאת, מאחר שהנאשם זוכה על יסוד סייג אי השפיות, לא היה צורך לפסוק בדבר כשירות פרוצדורלית. השופט הדגיש כי מצבו הנפשי של הנאשם פגע בהבנתו וביכולתו להימנע מביצוע המעשים, והתנהגותו זמן קצר לאחר האירוע תמכה במסקנה זו. בסופו של דבר, זיכה השופט את הנאשם, מחמת הספק, מכל האישומים המוזכרים בכתב האישום, מחמת אי שפיות.