ע"פ 2314/07

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הרשיע את המערער בשורה של עבירות, בהן שוד בכנופיה, קשירת קשר לביצוע פשע, כליאת שווא ושימוש ברכב ללא רשות. המערער, שעבד כמפקח בחברת אבטחה, הואשם בקשירת קשר עם אנשים נוספים לביצוע שוד באחד האתרים המאובטחים על ידי החברה. נטען כי הוא סיפק לקושרים פרטים על המקום וסידורי האבטחה, וסייע בתכנון השוד. הטיעון המרכזי שהעלה המערער מאתגר את הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על עדותו של אחד הקושרים, כראמה, שחקירתו הנגדית לא הסתיימה בשל אילוצי זמן. המערער טוען, כי עדות זו לא הייתה צריכה להתקבל, שכן היא שללה ממנו את זכותו להתגונן. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי אי השלמת החקירה הנגדית נבעה מטעמים אובייקטיביים שאינם תלויים במשיב, ולא גרמה לעיוות דין. עוד מצא בית המשפט כי בצדק קיבל בית המשפט המחוזי את עדותו של כראמה כמהימנה ונתמכת בראיות חיצוניות. זאת ועוד, הסכים בית המשפט עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי אחריותו הפלילית של המערער לעבירות המיוחסות לו הוכחה מעבר לספק סביר, חרף היעדרותו מזירת העבירה. גם טענותיו של המערער בעניין גזר הדין נדחו, שכן בית המשפט קיבל את התייחסותו של בית המשפט המחוזי לחלקו המרכזי של המערער בשוד ובהפרת האמון שהוטלו עליו על ידי מעסיקיו. השופט ס' ג'ובראן, המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ח' מלצר הסכימו עם ההחלטה לדחות את הערעור.