ע"פ 2201/23

תקציר

הערעור על גזר הדין שהטיל בית המשפט המחוזי נדחה על ידי ערכאת הערעור. השופטים הבהירו כי על פי הכלל המעוגן, ערכאת הערעור אינה יכולה להתערב בהחלטות גזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם העונש חורג באופן משמעותי מהפרמטרים המקובלים של הענישה או שיש בו טעות מהותית. במקרה זה טען המערער כי העונש מופרז וביקש להימנע מהרשעה או מעונש של עבודות שירות. עם זאת, בית המשפט סבר כי בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים הרלוונטיים וכי העונש הולם בהתחשב באופי העבירה ובצורך בהרתעה, במיוחד נוכח המתחים הנוכחיים בין יהודים לערבים. בית הדין לערעורים דחה גם את הטענה כי העסקתו של המערער תיפגע מההרשעה, וקבע כי הטענה אינה נתמכת דיה. בית המשפט הדגיש כי חומרת המעשה, שכלל יידוי אבנים לעבר כלי רכב, לא פחתה נוכח היעדר פגיעה פיזית במקרה ספציפי זה. מאחר שלא נמצאו נסיבות חריגות, נדחה הערעור, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונש עבודות השירות במועד קצוב, עם השלכות אפשריות לאי ציות.