ת"א 74602-02-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין ת"א 74602-02-25 החלטה זו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני כבוד השופט אייל דורון, עוסקת בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות, המוגשת מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). הסוגיה המרכזית הנידונה נוגעת לאיזון בין זכות הגישה לבית המשפט של חברה בע"מ לבין זכותו של הנתבע להיפרע את הוצאותיו אם יזכה בדין. **הליבה המשפטית: סעיף 353א לחוק החברות והלכת יסוד** סעיף 353א לחוק החברות קובע כי בית המשפט, לבקשת הנתבע, רשאי להורות לחברה המגישה תביעה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא אם כן נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת, או שהחברה הוכיחה את יכולתה לשלם את ההוצאות. ההלכה הפסוקה, כפי שסוכמה בע"א 4842/23 חברת אבי אלקיים בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון, מדגישה כי ישנה "ברירת מחדל" לחייב חברה בהפקדת ערובה. הפסיקה מתייחסת לגישה זו כחריג המצדיק הימנעות מחיוב רק במקרים חריגים, וזאת מתוך תפיסה כי המחוקק אינו רואה בעין יפה "הגשת תובענה ללא ערובה, שבה התובעת, שהיא חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות". **המבחן התלת-שלבי להערכת בקשת ערובה** בנוסף, ההחלטה מפנה להנחיות הברורות שנקבעו בפסיקה, ובפרט ברע"א 882/24 רם אדרת מגורים בע"מ נ' פרוספריטי נ.ש. בע"מ, אשר מתוות מבחן תלת-שלבי לבחינת בקשת ערובה: 1. **בחינת המסוגלות הכלכלית של החברה:** בשלב זה נבחנים גורמים כמו מצבה הכלכלי של החברה, סכום התביעה, מהות ההליך, מורכבותו, הצורך במומחים, שכר טרחה צפוי וסיכויי התביעה. הנטל מוטל על החברה להוכיח כי היא יכולה לעמוד בהוצאות אם התביעה תידחה. 2. **בחינת נסיבות העניין:** אם לא הוכחה יכולת כלכלית מספקת, נבחן האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה. כאן נכנסים לתמונה שיקולים של זכויות חוקתיות (גישה לערכאות, קניין), תום לב הצדדים, ולעיתים גם סיכויי ההליך (באם הם קיצוניים). 3. **בחינת גובה הערובה:** לבסוף, נקבע גובה הערובה ההולם. **יישום המבחן על המקרה הנדון** **1. מסוגלות כלכלית - כשל בהוכחה:** * **חוסר דיווח ואי-עדכניות:** בית המשפט קובע כי תשובת המשיבה (נאות חן הגורן בע"מ) לבקשה אינה עומדת בנטל ההוכחה הנדרש. הדוחות הכספיים שהוגשו (ל-31.12.24) אינם עדכניים מספיק, שכן הם נכונים כשנה וחצי לפני מועד ההחלטה. * **חוסר בפירוט ובאסמכתאות:** המשיבה לא צירפה מסמכים חיוניים להוכחת איתנותה הכלכלית, כגון תדפיסי חשבונות בנק עדכניים, דוחות כספיים עדכניים (גם אם לא מבוקרים), דיווחים לרשויות המס, פירוט נכסים ושוויים, וכן פירוט שעבודים והתחייבויות. ללא מסמכים אלה, "תשובת המשיבה נמצאת חסרה". * **התייחסות לשעבודים:** אף שהמשיבה טענה כי שעבודים אינם מעידים על מצוקה, בית המשפט מקבל את טענות המבקשות כי היקף השעבודים ללא הגבלת סכום, לרבות על זכויות חוזיות וכספיות, מעלה חשש ממשי ליכולת הגבייה. * **אי-עמידה ברף גבוה:** בית המשפט מחדד כי גם אם לא בכל מקרה נדרשים כל המסמכים שפורטו, המקרה הנוכחי דורש רף גבוה, והדוחות החלקיים שהוצגו אינם מספיקים. **2. נסיבות נוספות - תביעה שכנגד וסיכויי ההליך:** * **תביעה שכנגד:** בית המשפט דוחה את הטענה כי עצם הגשת תביעה שכנגד מצד המבקשות (הועדה המקומית ועיריית חדרה) מצדיקה דחיית הבקשה. הוא מבחין בין מצב זה לבין מקרים בהם החברה התובעת-שכנגד "נגררה" להליך. נקבע כי קיומה של תביעה שכנגד יכולה להילקח בחשבון לצורך גובה הערובה, אך אינה מהווה כשלעצמה עילה לפטור מלא. * **סיכויי ההליך:** בית המשפט אינו נכנס לבחינה מעמיקה של סיכויי התביעה בשלב זה, וסבור כי בשלב מקדמי זה, לא ניתן לקבוע אם הסיכויים גבוהים או קלושים באופן שישפיע על ההכרעה. **3. גובה הערובה - פשרה מאוזנת:** * **איזון בין זכויות:** לאור סכום התביעה הגבוה (מעל 16 מיליון ₪), מורכבות ההליך, ומיהות הצדדים (חברה פרטית מול רשויות ציבוריות), בית המשפט מבצע איזון בין זכות הגישה לערכאות של המשיבה לבין זכות המבקשות להיפרע את הוצאותיהן. * **סכום הערובה:** בקשת המבקשות לערובה בסך כ-2 מיליון ₪ (12% מסכום התביעה) נדחית. לעומת זאת, טענת המשיבה לפטור מלא או לחלופין לערובה בסך 50,000 ₪ נדחית אף היא. בית המשפט פוסק ערובה בסך **200,000 ₪**. סכום זה משקף, ככל הנראה, את הערכת בית המשפט לגבי ההוצאות הסבירות שייגרמו למבקשות, תוך התחשבות באישורים חלקיים שהוצגו על ידי המשיבה. **חידושים ודגשים בהחלטה:** * **הדגשת הנטל על החברה:** ההחלטה מחזקת את הקו המנחה בפסיקה לפיו הנטל להוכחת עמידה בתנאי הפטור מהפקדת ערובה מוטל על החברה. * **פירוט דרישות הוכחה:** בית המשפט מפרט באופן ברור מהם המסמכים הנדרשים על מנת להוכיח איתנות פיננסית, וכך מספק הנחיה פרקטית לחברות בתביעות עתידיות. * **דחיית טענות מקובלות:** ההחלטה דוחה שתי טענות מקובלות אך לא תמיד מוכיחות: טענת אי-עדכניות דוחות כספיים, וכן הטענה כי תביעה שכנגד מהווה פטור אוטומטי. * **החלטה מאוזנת:** למרות שהבקשה התקבלה באופן חלקי, סכום הערובה שנקבע (200,000 ₪) הוא סכום משמעותי, אך נמוך משמעותית ממה שהתבקש, מה שמצביע על ניסיון של בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים. **סיכום:** החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מהווה דוגמה ליישום קפדני של סעיף 353א לחוק החברות וההלכה הפסוקה. היא מדגישה את החשיבות של הוכחת איתנות כלכלית באופן משכנע ועדכני, ודוחה טענות חלשות ללא ביסוס ראייתי. בית המשפט פועל מתוך תפיסה של "ברירת מחדל" לחייב חברות בערובה, אך גם מתוך הבנה כי יש לבצע איזון ראוי עם זכות הגישה לערכאות. התוצאה – קבלת הבקשה באופן חלקי וקביעת סכום ערובה סביר – משקפת ניסיון זה.