ע"א 18805-10-19

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים, בתיק אזרחי (ע"א 18805-10-19). עניינה של התביעה במחלוקת על בעלות במקרקעין מסוימים, כאשר המשיב טען כי רכש את הקרקע מרשות הפיתוח וביקש לפנות את המערערת, שככל הנראה תפסה את הקרקע. השאלה המרכזית הייתה האם המשיב הביא ראיות מספיקות להוכחת זכותו לרשום את הקרקע ולהחזיק בה. פסק הדין, שנכתב על ידי השופטת יונה אטדגי ואושר על ידי השופטות יודית שבח ומיכל עמית אניסמן, פסק לטובת המערערת, וקבע כי המשיב לא הביא את הראיות הדרושות להוכחת תביעתו לקרקע. לגופו של עניין, מצא בית המשפט כי המשיבה לא מילאה אחר התנאים הנדרשים בהסכם פשרה קודם הנוגע לרישום המקרקעין. בהסכם הפשרה, שהוצג כראיה, נקבע כי רישום המקרקעין על שם המשיב מותנה בהמצאת מסמכים הנדרשים על ידי הממונה על הסדר המקרקעין, אשר בית המשפט פירש כמעידים על הוכחת בעלות מהותית, ולא רק תעודות פורמליות. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי טענת המשיבים בהליך קודם (ה"פ 1823/09) להצהיר על זכותם במקרקעין ולהורות לפקיד ההסדר לתקן את הרישום, נדחתה, תוך הטלת ספק נוסף בבעלותם. מאחר שהמשיבים לא הוכיחו את זכותם במקרקעין, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין הם רשאים לדרוש את פינוי המערערת. בפסק הדין הודגש כי החלטה זו אינה קובעת את זכויות המערערת או רשות הפיתוח במקרקעין והציע כי יש להתייחס לעניינים אלה בהליכים נפרדים. המשיב חויב לשלם למערער 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והערבות שהופקדה על ידי המערער הוחזרה להם.