ד"נ 11/65

תקציר

עניינו של פסק הדין בעתירה לדיון נוסף בתיק בו הורשע העותר בהפרת תקנות 142 ו-351 לתקנות התעבורה. התקנות קובעות כי אין להשתמש ברכב אלא אם מערכת התאורה מותקנת ומתפקדת כראוי, וכי מערכת התאורה חייבת להיות תמיד תקינה. העותר נהג בטרקטור שפנס הבלם האחורי שלו לא פעל, עקב תקלה שאירעה במהלך הנהיגה. השאלה העומדת על הפרק היא האם ניתן להטיל על העותר אחריות מוחלטת, בהינתן שנורת הבלם תקלה עקב אבן שפגעה ברכב ופגעה במערכת הבלימה שלו, מצב שאינו בשליטת העותר. בית המשפט מגיע למסקנה כי טענת העותר, המבוססת על עקרון המשפט הפלילי המחייב "נכונות" מצד הנאשם, אינה תקפה, שכן יסוד ה"נכונות" חל רק על מעשים פוזיטיביים או מחדלים מכוונים. זאת ועוד, התערבותו של צד שלישי, במקרה זה האבן, אינה פוטרת את העותר מאחריות מוחלטת, שכן הסיכון לאירוע כזה הוא סיכון רגיל שעל כל נהג לשקול. לפיכך, פסק דינו של בית המשפט העליון, שאישר את הרשעתו של העותר, יישאר על כנו, והעתירה לדיון נוסף תידחה.