תאד"מ 28457-10-21

תקציר

השופט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושמע את טיעוני הצדדים, קיבל חלקית את טענת הנתבע. השופטת קבעה כי עיקר החוב הנתבע על ידי התובעת חוסה תחת תקופת ההתיישנות וכי הסכם הפשרה בין הצדדים אינו תקף בשל פגמים מהותיים. ליקויים אלה כללו אי מסירת מידע חיוני לנתבע, אי קבלת הסכמתו מדעת של הנתבע ואי עמידה בהליכים הנדרשים לוויתור על תקופת ההתיישנות. כתוצאה מכך, השופט הורה לנתבעת לשלם רק את דמי השכירות שנצברו בשבע השנים שקדמו להסדר הפשרה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בחוק. הסכום הכולל נקבע על סך של 2,171.41 ₪, אותו יש לשלם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין על ידי הנתבע. בנוסף, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין זה ניתן ביום 5.3.2023, בהעדר שני הצדדים, ולנתבע שמורה הזכות לערער על ההחלטה אם יחפוץ בכך.