ע"מ 526/07

תקציר

התיק סובב סביב אבהותה של תינוקת שנולדה לזוג נשוי, שנישואיהם היו סוערים, מה שהוביל להליכי גירושין שהסתיימו שמונה וחצי חודשים לפני לידת הילדה. האם, שהחלה לחיות עם גבר אחר במהלך הליך הגירושין, רשמה אותו כאביה של הילדה. עם זאת, הבעל לשעבר (המערער) טען לאבהות והגיש תביעה, אשר נדחתה ללא משפט מלא. הבעל לשעבר ערער על החלטה זו, ועמד על זכויותיו ההוריות ועל זכותה של הילדה להכיר את אביה הביולוגי. עיקר הערעור נסב על ההתנגשות בין זכויות המערער לבין טובת הילד. בית המשפט, בדחותו את הערעור, הדגיש כי טובת הילד היא השיקול הראשון במעלה במקרים מסוג זה, תוך קדימות על פני זכויותיהם של האב הביולוגי והילד להכיר זה את זה. פסק הדין הדגיש את הפגיעה הפוטנציאלית בכבודה ובהתפתחותה של הילדה, כמו גם את הסיכון שהיא תוגדר כממזרה, אם חקירת האבהות תימשך. יתר על כן, בית המשפט מצא כי תביעתו של המערער נעדרת עניין ממשי כלפי הילדה, נוכח חוסר הקשר או ההכרה שלו בילדה מאז לידתה, והעיתוי הטקטי של תביעתו, בסמוך לסכסוך על מזונות ילדיהם האחרים של בני הזוג. השופטים הסכימו פה אחד כי החלטת בית משפט קמא לדחות את התביעה ראויה, תוך הדגשת הצורך להגן על טובת הילד מעל לכל. המערערת חויבה לכסות את הוצאות המשיבים, ובכך הסתיים הערעור. החלטה זו מדגישה את העדיפות הניתנת במשפט הישראלי לטובת הילד, הגוברת על זכויות הוריות ומשפחתיות, במיוחד כאשר בירור אבהות עלול לפגוע בהתפתחותו הרגשית והחברתית של הילד.