עת"מ 51338-05-21

תקציר

פסק הדין דן בסבירות יישום מדיניות מקומית למימוש זכויות במסגרת תכניות נפחיות במסגרת הקלה להוספת קומה שלישית. המדיניות עקבית כבר למעלה מעשרים שנה ומאפשרת הארכה בהתאם לתנאים הפיזיים של הדירות. מדובר בבניין בצורת טרפז עם דירות שיכולות להשתרע רק לכיוון חזית רחוב אנטיגונוס, מה שמשאיר חלק מהדירות בעמדת נחיתות תכנונית. העותר, שבבעלותו אחת מהדירות המוחלשות הללו, מערער על החלטת הוועדה המקומית לאפשר בנייה על קו מתאר הגג של דירות אחרות. הוועדה בוחנת את מדיניות מהנדס העיר לחישוב שטחים לכל דירה ומוצאת אותה סבירה ועולה בקנה אחד עם מטרות התכנון. עם זאת, היא פוסקת לטובת בקשת העותר להרחיב את דירתו על גגות דירות אחרות במקרה ספציפי, שכן היא מבטיחה שחישוב הזכויות יאפשר בנייה על קו המתאר של דירתו המקורית. גם המשיבים, שהם בעלי הדירות השכנות, הוסיפו שטחים משמעותיים לדירותיהם והתכנית הקיימת אינה מחייבת חלוקת זכויות שוויונית. הוועדה מדגישה כי פתרונות תכנוניים חייבים להתחשב במבנה הפיזי של המבנה ומציינת כי טענות העותר נדונו ביסודיות במשך שבע שנים. באשר להיבט הקנייני, הצדדים חלוקים באשר למידת הפגיעה בעותרת, כאשר המשיבים טוענים כי לעותרת נותרו אפשרויות בנייה רבות. פסק הדין מדגיש כי סוגיות תכנוניות מצויות בסמכותן של ועדות התכנון ותפקידו של בית המשפט להעריך את הסבירות. מאחר שההחלטה נמצאה סבירה, חוקית ובהתחשב במאפייניו הייחודיים של המבנה, העתירה נדחית. בנוסף, מעמדו של העותר כיורש לא רשום וכמי שאינו תושב הדירה מחליש עוד יותר את מעמדו. העותר חויב בהוצאות שימוע בסך 10,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.