הפ"ב 2167-05-09

תקציר

חוק ההסדרים חל על חובות של אגודות חקלאיות וקובע כי לא יתקיימו הליכים בעניין חובות או ערבויות אלא אם צוין אחרת בחוק. כמו כן, על פי החוק, לא ניתן לבצע גביית תשלומים נוספים אם המשקם קבע את הסכומים ואת תנאי הפירעון של החוב. החוק אוסר גם על שלילת פטור או מענק מגוף חקלאי בשל אי תשלום חוב אחר שחוק ההסדרים. במקרה הנדון, אין חולק כי הבורר לא היה צריך לאשר ניכוי חובות לפני שנת 1991 וסכומים בגין "פקיעת ערובה" לפי חוק ההסדרים. שאלת המפתח היא האם הבורר אכן אישר את הניכויים הללו. לאחר בחינה מדוקדקת של החלטת הבורר, נמצא כי הבורר היה מודע לדין החל ובחר לבסס את החלטתו על עקרונות אחרים. החלטת הבורר התבססה על מידת ההתערבות בהחלטות האגודות השיתופיות ועל העובדה שהמבקש לא תרם לחלוקת הכספים. מכאן, שהחלטת הבורר אינה חורגת מסמכותו, אינה חורגת מהדין המהותי או גורמת לעיוות דין. יתר על כן, ההחלטה אינה סותרת את תקנת הציבור או עקרונות השוויון. לפיכך, הבקשה לביטול או תיקון פסק הבוררות נדחית. פסק הבורר מתקבל, והמבקש מחויב לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות.