בר"ע 2226/05

תקציר

השופט, י' סטופמן, דחה את הערעור לאחר שבחן בקפידה את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. התיק נסוב סביב שתי עסקאות הקשורות זו בזו: הסכם העברת זכויות חכירה בדירה בין המערערים לבנם, ושעבוד זכויותיו של הבן לטובת בנק מלווה. השופט קבע כי המערערים אחראים לחיוב על הנכס המשועבד שלהם וכי הבנק, הנכנס לנעליו של הבן, מחזיק באותן זכויות וחובות כמוהו. מאחר שהמערערים לא ביטלו כדין את חוזה המכר, ניסיונם הנוכחי לעשות כן חסר שחר ונתפס כמעשה של חוסר תום לב. יתר על כן, השופט מצא כי לבנק הזכות לממש את המשכנתא כזכות קניינית, הגוברת על זכויות הקניין של המערערים. השופטת מתחה ביקורת על המערערים על כך שפעלו בחוסר תום לב וניסו לעכב את הליכי המימוש שלא לצורך. כן חויבו לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דין. בהתחשב בנסיבות, הערעור נדחה, וצו השהייה הארעי המונע את פינוי המערערים הוסר. השופטת העניקה עיכוב ביצוע של שבועיים לאחר דחיית הערעור, אפשרה למערערים שהות לפנות את הדירה ונתנה להם הזדמנות לערער לבית המשפט העליון. ההחלטה התקבלה ב-28 ביולי 2005.