תלה"מ 5330-08-20

תקציר

מדובר בבני זוג לשעבר שהתגרשו בשנת 2009 אך המשיכו לחיות יחד ולנהל את חייהם במשותף עד שנת 2019. האישה טענה כי בתקופה זו הם היו ידועים בציבור, הזכאים לחלוקת נכסים ולמזונות משקמים. האיש חלק על כך, וטען שהם בסך הכל שותפים לדירה. בית המשפט פסק לטובת האישה, והגיע למסקנה כי הם אכן ידועים בציבור. בית המשפט קבע כי האישה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את כוונתם לחלוק בכספים, כפי שמעידים הניהול הכלכלי המשותף, הדאגה הכלכלית ההדדית ומשק הבית המשותף. עם זאת, השופט דחה את התביעה למזונות משקמים מאחר שהאישה לא הצליחה להוכיח די הצורך את הוצאותיה, והגבר כבר פרנס אותה ואת ילדיהם גם לאחר פרידתם. באשר לתביעה הכספית, שביקשה להשיב את תשלומי דמי השכירות ששילם הגבר עבור מגורי האישה, פסק בית המשפט גם לטובת האישה, וקבע כי הגבר נטל על עצמו תשלום זה מרצונו. כתוצאה מכך, האישה לא נדרשה להחזיר את הכסף. תביעת הרכוש נדחתה באופן חלקי, ונקבע כי כל הזכויות שנצברו במהלך יחסי הידועים בציבור הן זכויות משותפות, אך חלוקת זכויות אלה דרשה בירור נוסף בהליך נפרד. הגבר חויב לשאת בהוצאותיה של האישה, ופסק הדין הותר לפרסום ללא פרטים מזהים.