ת"א 51181-07-13

תקציר

התובעת, חברת הובלה, תבעה את הנתבעת, נמל אשדוד, בגין נזקים בסך 2,639,274 ₪, שנגרמו לכאורה כתוצאה משינוי שיטת הובלת התבואה בנמל. התובעת זכתה במכרז להובלת תבואה בנמל בשנת 2009 וחתמה על חוזה עם הנתבעת. התובעת טענה כי החלטת הנתבעת לשנות את שיטת פריקת התבואה ממנופים לדליים גרמה לאתגרים תפעוליים ולהגדלת עלויות, שכן היא דרשה משאיות ומשאבים נוספים. הנתבעת טענה כי היה לה שיקול דעת לשנות את שיטת הפריקה וכי טענות הרווחיות של התובעת לא הוכחו. בית המשפט בחן את הוראות החוזה ומצא כי לנתבעת שיקול דעת לשנות את שיטת הפריקה. עוד נקבע כי התובעת ידעה על שינוי השיטה האפשרי טרם חתימת החוזה, ועל כן טענותיה בדבר הטעיה אינן מבוססות. בית המשפט הוסיף וקבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי השינוי בשיטת הפריקה השפיע על מספר המשאיות הנדרש או גרם להבדלים תפעוליים. בנוסף, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענות הנזק שלה, תוך הסתמכות על נתונים חלקיים והנחות שלא הוכחו. בית המשפט קבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בכל הנוגע לסיבתיות הנזק ולכימותו. בית המשפט דחה את טענותיה הנוספות של התובעת בדבר הפרת חוזה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, וכן את טענותיה בתחום המשפט המנהלי כנגד הנתבעת. גם התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, המבקשת להצהיר כי ביטול החוזה של התובעת היה שלא כדין, נדחתה, וכך גם הבקשה לסעד פיצול. בסופו של דבר, נדחתה תביעת התובעת, והיא חויבה לשלם לנתבעת את הוצאותיה בסך 75,000 ₪, בצמוד לריבית ממועד פסק הדין.